על ההשלכות העסקיות של המלחמה באוקראינה, וכיצד להיערך בהתאם

כדי לשמור על רציפות תפקודית ולצמצם את השפעת המשבר הגלובלי הצפוי, על חברות וארגונים לשמור על עירנות ולגדר את הסיכונים מבעוד מועד.

עוד בנושא במאמר שלפניכם.

ההשלכות הכלכליות של המלחמה

הסנקציות הנרחבות על הכלכלה הרוסית מכוונות לתעשיות רבות בבעלות רוסית. אלו משפיעות לא רק המשק הרוסי המקומי, אלא גם על חברות רבות בעולם, להן שותפים, עובדים, או יחסי מסחר עם המדינה.

אחת מהסנקציות החריפות ביותר שהוטלו על רוסיה היא הרחקתה מהשירות הפיננסי הבלגי, SWIFT, דבר המקשה עליה באופן משמעותי על קיום מסחר חוץ מסוגים שונים.

דוגמה מצויינת להשפעות אלו מתבטאת ברצונם של אוליגרכים רוסים רבים למכור את מניותיהם בחברות אותם הם מחזיקים, או לסגור חברות בבעלותן. כך למשל, חברת- Movez הישראלית שבבעלות של רומן אברמוביץ', סגרה את שעריה לאור הסנקציות.

הפרעות בשרשראות אספקה ומחסור בחומרי גלם

משמעות עצירת המסחר עם רוסיה היא פגיעה קשה בשרשראות האספקה של גופים רבים בעולם ועליית מחירי חומרי גלם ושינועם באופן גלובלי.

כידוע, רוסיה היא יצואנית גדולה בעולם הגז והנפט, היא נמנית בין ספקיות האנרגיה המרכזיות ליבשת אירופה (כ-40% ממשק הגז האירופי ו- 25% מהנפט).בנוסף, רוסיה ואוקראינה הינן בין 5 יצואניות החיטה הגדולות בעולם, ומספקות כ-25 אחוזים מייצוא החיטה העולמי.
הפגיעה ביבוא הנפט והגז מרוסיה משפיעה באופן מיידי על מחירי החשמל והדלק בעולם, מובילה לעליית מחירים גלובלית, אשר עשויה להיות הרסנית לחברות קטנות ובינוניות.
לפגיעה זו מצטרפת עליית מחירי המזון בעולם בשל פגיעה בחומרי גלם בסיסיים כמו חיטה, אשר מחיריה זינקו לשיא של 14 שנה.

אך אין מדובר רק בחיטה. רוסיה ואוקראינה הן ספקיות משמעותיות של חומרי גלם נוספים, דוגמת: תירס, גרעיני חמניה, סלק, סוכר, פולי סויה, ומתכות שונות – פלטינה, פלדיום, פלדה, אלומיניום, ועוד.
חברות הרכב, אשר תלויות בשרשראות אספקה מורכבות, כבר חשות בהשלכות המשבר. כך גם בתעשיית המוליכים למחצה והשבבים, הרגישות לשינויים באספקת פלדיום, ניאון וחומרים נוספים הנחוצים לפעילותם השוטפת.

גם תעשיות הטכנולוגיה וההייטק אינן חסינות. אלו נעזרות רבות בכח אדם מרוסיה ואוקראינה בעיקר בעולמות הפיתוח, התוכנה וה-QA.
WIX הישראלית היא דוגמה טובה לחברה המעסיקה כ-1,000 עובדים באוקראינה. החברה מתמודדת עם הצורך בהסטת פעילותה, ושינוע עובדיה ומשפחותיהם מאיזורי סיכון.

עליית מחירי שינוע

איסור הטיסה בשמיה הטריטוריאליים של רוסיה, או העברת סחורות דרכה בים או ביבשה, מוביל להיווצרות צווארי בקבוק בנתיבי שינוע שונים בעולם ועלית מחירי השינוע הבינלאומיים לאור הארכות המסלולים.

אינפלציה

תרחיש האינפלציה, המאיים עלינו עוד מתחילתו של משבר הקורונה, נראה בלתי נמנע כאשר מתווספות אליו נסיבות כמו מחסור בחומרי גלם, המשבר האנרגטי ועליית מחירי השינוע וסחורות רבות.
חברות אשר לא נערכו מבעוד מועד להתמודד עם משברים ושיבושים בשרשראות האספקה, עשויות שלא לעמוד ביעדים הטכנולוגיים והמסחריים שלהן. התמודדות עם חלופת כח אדם, תשלומים נוספים והעלאות שכר הן דוגמה טובה לכך.

סיכוני סייבר

לצד ההשפעות הכלכליות, הישירות והעקיפות, הולך וגובר החשש מהתקפות סייבר על ארגונים רבים כתגובת נגד לסנקציות על רוסיה.
כידוע, לוחמת סייבר נחשבת לכלי לחימה אפקטיבי, המאפשר לבצע צעדים מהירים וזולים באופן יחסי, העלולים לגרום לנזק בקנה מידה גדול.

לפי דיווחי האוקראינים, רוסיה ביצעה בתחילת הלחימה מספר מתקפות סייבר משמעותיות על אתרי הממשלה והבנקים במדינה, אשר הקשו על תושבי אוקראינה למשוך כספים, וכנגזרת מכך גם לרכוש ולהצטייד במזון וציוד הכרחי.

החשש הוא כי מתקפות סייבר אלו, יחרגו מעבר לאוקראינה וישפיעו על ארגונים רבים במדינות שונות, במיוחד כאלו המציעות תמיכה ועזרה הומניטרית לאוקראינה או מובילות סנקציות נגד רוסיה.
חשוב לציין בהקשר הזה את נוזקת NotPetya שנועדה לפגוע באוקראינים ב-2017, אך בסופו של דבר התפשטה גם לחברות מערביות רבות, כשהיא גורמת לנזקים חסרי תקדים.

מה עושים?

ארגונים רבים נערכים מבעוד מועד למשברים עתידיים על ידי בניית תוכנית המשכיות עסקית. תוכנית זו נועדה לגדר את הסיכונים השונים, ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בארגון בזמן המשבר.
התוכנית מורכבת ממספר שלבים, בינם – מיפוי הסיכונים המרכזיים, מיפוי שרשרת הערך של הארגון, מיפוי נכסי הארגון האסטרטגיים ובניית תוכניות להתמודדות עם המשבר וההתאוששות ממנו.
התוכנית מבוססת על האפשרות ללמוד את ליבת הארגון וזאת על מנת להגן עליו מאירועים משבשים דוגמת אירועי מזג אוויר קיצוני, אירועי סייבר, פנדמיה עולמית (כפי שאנו חווים בשנים האחרונות), מלחמות והסלמות ביטחוניות (מקומיות וגלובליות), ועוד.
מטרת העל של תוכנית כזו היא בניית השריר הארגוני בניהול משברים ואירועים משבשים, צמצום הפגיעה מהם וחזרה מהירה לשגרה.

אבטחת המידע אינה נפרדת מעולם ההמשכיות העסקית

מידע הוא חלק משמעותי מנכסיו האסטרטגיים של הארגון, לכן יש לבצע סקר סיכוני אבטחת מידע ולבנות את מערך אבטחת המידע כחלק אינטגרלי מתוכנית ההמשכיות העסקית של הארגון. חשוב לציין כי תפיסת אבטחת המידע בארגון אינה צריכה להיות מוכוונת רק לפן הטכנולוגי, אלא גם למקומות כמו שרשרת האספקה, משאבי האנוש של הארגון, מערכות הליבה (הייצור, התפעול או השליטה והבקרה של המבנים של הארגון), ועוד.

יצירת יכולת התמודדות והתאוששות ממתקפות אשר חדרו את מערכות ההגנה הארגוניות על ידי תוכנית התאוששות מאסון – DRP ותוכנית התמודדות עם משברי סייבר (סייבר רזיליאנס) היא הכרחית!

לסיכום

הימשכות הלחימה באוקראינה, מרחיבה, מעמיקה ומעצימה את ההשלכות הגלובליות השונות על מדינות וארגונים כלכליים ברחבי העולם.
היערכות מבעוד מועד למשברים ומצבי קיצון הצפויים לכלכלה הגלובלית והזירה העסקית תסייע לארגונים לצלוח אותם בהצלחה.
אם למדנו דבר מה בשנתיים האחרונות, היא שאיננו יכולים לדעת מה צופן לנו העתיד, פגיעה בארגון שלנו אינה יותר שאלה של האם? אלא של מתי!

הכותב, אלון רוזן, כיהן כראש מטה במשרד הבטחון ומנכ”ל המשרד להגנת העורף. כיום אלון רוזן הינו מנכ"ל חברת אלמנטס, המתמחה ביעוץ בתחומי ההמשכיות העסקית, ניהול משברים והגנת המולדת.