מל"ח – משק לשעת חירום

בשעת חירום לאומי תפקודו של המשק ישתנה בצורה דרמטית. בבת אחת, כל סדרי העדיפויות ישתנו, וכל הנהלים שעל פיהם פעלו חברות ומפעלים יהפכו ללא רלוונטים. בעת כזו יעבור המשק למצב מל"ח – משק לשעת חירום, רוב המשק יושבת, ורק גופים המוגדרים כמפעלים קיומיים או מפעלים חיוניים יוכלו להמשיך ולתפקד.

מערך מל"ח

מל"ח הינו הגוף האחראי על הגדרת מפעלים חיוניים ואחד מהגופים האמונים על הכנתם לשעת חירום. המערך הוקם בשנת – 1955 מתוך ההבנה כי בכל ניהול משבר עתידי במדינת ישראל, יהיה צורך לתמוך את מאמצי הצבא באמצעות גופים וגורמים משקיים אזרחים, פרטיים וממשלתיים, כמו גם לצמצם את הפגיעה במשק הכלכלי בישראל.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה (שם מערך המל"ח לא הופעל, דבר שהוביל לביקורת רבה), הוחלט לייסד את רח"ל – רשות חירום לאומית, אשר אלון רוזן, מייסד ומנכ"ל חברת אלמנטס, נמנה בין מקימיה. רח"ל נועדה להיות גוף מטה ומתאם בין משרדי הממשלה והארגונים השונים המטפלים בעורף בעת חירום, וליצור תמונות מצב לממשלת ישראל בחירום, על מנת שזאת תוכל לקבל החלטות בנוגע לפעילות העורף האזרחי בישראל. בשנת 2009 הוחלט לאחד בין מערך מל"ח לרח"ל וכיום הם פועלים כמערך אחד תחת סמכותו של משרד הביטחון.

מטרתו של מערך מל"ח היא לצמצם ככל הניתן את הפגיעה במשק בעת מצב חירום כגון מלחמה או תרחישי קיצון אחרים, ולאפשר שגרת חיים תקינה ככל האפשר למשק הישראלי ולאזרחי ישראל. חשוב לציין כי מערך מל"ח אינו עוסק בנושאי התגוננות אזרחית, דוגמת מקלטים, או פעולות חילוץ.

יעדי מערך מל"ח הינם אספקה שוטפת של המוצרים והשירותים החיוניים במשק, הערכות רחבה לקליטה של אוכלוסיה שנאלצת להתפנות והכנה של הרשויות המקומיות, הרשויות הייעודיות והמפעלים הקיומיים והחיוניים להתמודדות עם מצבי החירום וחלוקת המלאים האסטרטגיים של מדינת ישראל לגופים השונים לפי צורך.

מערך מל"ח מורכב מגופים שונים המופקדים על תחומי אחריות הנוגעים לתפקוד המשק בשעת חירום, כאשר בין המרכזיים שבהם ניתן למנות:

 

  • וועדת מל"ח עליונה – הגוף המנהל ובעל הסמכות העליונה במערך משק לשעת חירום. באופן רשמי עומד בראש הוועדה שר הבטחון, אך בפועל התפקיד מאוייש על ידי ממלא מקום קבוע (ראש רח"ל). חברי הוועדה הנוספים כוללים מנהלים של משרדי הממשלה, נציגי גופי הביטחון (צה"ל ומשטרת ישראל), ומנהלי ארגונים כגון הסוכנות היהודית ומרכז השלטון המקומי.
  • ועדות מל"ח – לועדה העליונה כפופים מטה מל"ח ארצי, ועדות מל"ח פיקודיות (לפי גבולות הגזרה של פיקודי צה"ל), ועדות מל"ח מחוזיות ומקומיות.
  • רשויות ייעודיות למצבי חירום במשרדי הממשלה השונים – הרשויות הייעודיות מורכבות ממספר גופי ממשלה (כגון משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד החינוך, משרד הכלכלה ומשרד האנרגיה), ויש להן את אישור ועדת מל"ח העליונה לבצע פעולות הנוגעות להפעלת מל"ח בתחומי אחריותן.
  • ועדות מל"ח ברשויות המקומיות – ועדות הפועלות במסגרת הרשות המקומית כדי להבטיח את האספקה והשירותים החיוניים לאוכלוסיה שבתחום שיפוטה. בראשות ועדת המל"ח של כל רשות מקומית עומד ראש העיר. בעשורים האחרונים מוסטים יותר ויותר משאבים כדי לבסס את מערכי החירום של הרשויות המקומיות, כחלק מתכנון ערים חכמות ובטוחות.

 

מפעלים חיוניים

מפעל חיוני הוא כל גוף המספק שירות או מוצר שנקבע כחיוני לגופי הבטחון, החירום, ההצלה או לאוכלוסייה האזרחית. מגוון הנימוקים להכרה כזו הוא רחב מאד, ומכאן, שחברות רבות יכולות לזכות בהכרה כמפעל חיוני ובכך לקבל גם את היתרון התחרותי הטמון בכך. בנוסף לרשות להמשיך ולפעול בזמן חירום, להכרה כמפעל חיוני יש גם השפעות ניכרות על תעדוף המשאבים שמקצה המדינה, כמו עדיפות בתיקון תקלות חשמל או הקצאת דלק לגנרטורים, על היכולת לרתק עובדים למפעל החיוני, על היכולת לשנע סחורות בארץ, או לייבא חומרי גלם ולייצא תוצר סופי.

לצד זאת, למפעל חיוני יש חובות המוטלות עליו על פי התקנות, בראש וראשונה, כתיבת תיק חירום (מל"ח), שנועד לבחון ולתעד למול הרגולטור את הנכסים והתשומות הנדרשות לארגון בזמן משבר.


תיק מל"ח נועד להגדיר את הקריטריונים הדרושים על מנת לשמור על הרציפות התפקודית במפעל, ועוסק בין היתר בתחומים הבאים:

  • תיאור מפורט של אמצעי המיגון ונהלי הפינוי במצבי חירום.
  • תרגול נהלים לשעת חירום.
  • רשימה מעודכנת של עובדים חיוניים.
  • שמירה על תשומות הנדרשות למפעל על מנת לתפקד בעת חירום.
  • רשימה של ספקים חיוניים (ואז במידת הצורך ניתן לבקש את סיוע מל"ח בשמירת הרציפות התפקודית של ספקים אלו).
  • הגדרה של עץ המבנה הכולל את בעלי הסמכויות בעת חירום.
  • רשימת כלי התחבורה שברשות החברה.


בנוסף, מפעל חיוני מחויב להיערך לחירום, ולבצע בשגרה את כל הפעולות הנדרשות על מנת שיוכל להבטיח את המשך תפקודו גם בשעת חירום.

אנו מציעים לחברות וארגונים מכלל המגזרים במשק את השירותים הבאים:


לחברות שאינן מוכרות כמפעל חיוני

  • בחינת האפשרות לקבלת אישור מפעל חיוני – בחינה על בסיס התבחינים במשרדי הממשלה השונים.
  • סיוע בתהליך ההכרה כמפעל חיוני – ליווי וסיוע למפעל, בהפיכתו למפעל חיוני על בסיס התבחינים שאותרו וכתיבת תיק מל"ח ייעודי.


לחברות המוגדרות כמפעל חיוני

  • בנייה או רענון של תיק מל"ח למפעל חיוני.תרגול פעילות החברה בשעת חירום ותחת משטר משק לשעת חירום.
  • בחינת התאמה של תיק המל"ח לתוכניות רציפות תפקודית, או המשכיות עסקית של החברה.
  • ייעוץ וליווי לבניית חוסן ארגוני.

 

לפרטים נוספים מוזמנים להתקשר אלינו אל: 072-2650145, או למלא את טופס הפניה.

מאמרים נוספים